מדינת ישראל
בית הדין הרבני האזורי ירושלים

תיק מספר:
תאריך:

"ברור שמדובר במאבק אובססיבי שמנהלים התובעים זה כמה שנים באופנים שונים כנגד הרב אבינר, כשהמטרה היא לגרום לפיטוריו מן הרבנות, והחלשת מעמדו בציבור הדתי לאומי. מטרה זו מקדשת בעיניהם את האמצעים" (עמ' 2)

"הרצון האובססיבי של התובעים להרשיע את הרב אבינר, להכפישו ולסלקו מן הרבנות, גורם להם להבין דברים שנאמרו ושנכתבו ע"י הרב אבינר באופן מוטעה לחלוטין, ולפרשם מהרהורי ליבם" (עמ' 18)

"יש לפנינו שינאה עיוורת ורדיפה אובססיבית של התובעים כלפי הרב אבינר, ושינאה מקלקלת את השורה" (עמ' 19)

"לאחר ששמענו את הצדדים ובדקנו היטב את העדויות וכל החומר שבתיק, התברר לנו בוודאות שאין ממש בתביעה והיא תביעה ריקנית וקנטרנית" (עמ' 17)

"הגענו למסקנה ברורה שאין ממש בתביעה, והיא בנויה כולה על דמיונות של התובעת. השתכנענו שמדובר בתביעת סרק. בנדון דידן ההר לא הוליד אפילו עכבר" (עמ' 19)

"סוף דבר: לא היתה כאן הוראת הלכה שלא כדין ובוודאי לא עבירות חמורות בדיני צניעות. הכל השערות ודמיונות של התובעת. לעומת זה, היתה כאן הוצאת שם רע שהוציאו התובעים על הרב אבינר, הלבנת פניו ברבים, ביזוי כבוד התורה וחילול השם" (עמ' 21)

בפסק הדין קבעו בהחלטיות שלושת הדיינים כי:"אנו דוחים את כל טענות התובעים. אנו מחייבים את התובעים לפרסם התנצלות על הפגיעה בשמו ובכבודו של הרב אבינר. על התובעים לבקש את סליחתו ומחילתו של הרב אבינר על כל הצער, הנזק ועוגמת הנפש שגרמו לו, וכן לקבל על עצמם 'תיקוני כפרה' על ביזוי כבוד התורה וחילול השם שהם גרמו ברבים" (עמ' 1)

ראוי לציין כי בסיום פסק הדין כתבו הדיינים את הבא: "למזלם (של התובעים) עומד מולם אדם עניו בעל שיעור קומה מוסרי נדיר, אשר נמנע מלהשיב מלחמה שערה ואינו מחפש נקמה" (עמ' 21).

- - -

תצלום פסק בית הדין