סיוע למתיישבים בהתנתקות

במהלך כל התקופה שלפני ביצוע ההתנתקות, היה הרב אבינר ממובילי ההתנגדות אליה. הרב נכח בכל ההפגנות, הנהיג את הציבור, וספג אהבה מהציבור הכללי וציבור המתיישבים כאחד.

תמונה: ערוץ 10

בימי ההתנתקות עצמם, באופן חריג, העתיק הרב את משכנו לנווה דקלים, וסייע משם לציבור המתיישבים שעבר את אחת החוויות הקשות בחייו.

עלילת האלימות.

כאשר כמה מבני הנוער בגוש קטיף ניקבו צמיגי ג'יפים, שברו חלונות, קרעו מפות צבאיות, ושברו מראות, התאפק הרב אבינר מלהגיב, אדרבה, הוא הגן מול מצלמות הטלוויזיה על מנקבי הצמיגים ודומיהם על אף שלא הסכים איתם.

אך בפעם זו חסמו אלה את דרכה של בט,שית שלא היתה קשורה לפינוי אלא עסקה בביטחון שוטף להגנת מתיישבי הגוש מפני חדירת מחבלים. אישים שונים כגון אורי אריאל ושאול גולדשטיין ביקשו לפנות לה את הדרך, ואליהם הצטרף גם הרב אבינר. גם רכז הבטחון של הישוב הודיע ברמקול שזהו רכב סיור.

אכן, רוב המפגינים פינו את הדרך מלבד שני בחורים שהתעקשו להמשיך ולהפריע. הרב אבינר הסביר להם בנועם שיש לפעול על פי ההנהגה המוסכמת של המאבק הן של רבנים והן שי אישי הציבור וכי לא ייתכן ש"איש הישר בעיניו יעשה", אך הם התעקשו לומר שהם הולכים אחר רבם אשר סובר שיש להשתמש בכוח. לכן הרב אבינר תפס אותם בכתפיים והזיז אותם הצידה.

כל השאר אינו נכון, כפי שמעידות העדויות הרבות לסיפור אשר סותרות גרסה את רעותה. באשר לסיפור הכאת הבנות וכדומה, הכל שקר וכזב. אדרבה, בפינוי הבנות מבית הכנסת, הרב אבינר דרש מן הצבא, המשטרה ומנהיגי הציבור שלא ימנעו מהבנות את התנגדותו הנמרצת.