לאחר שבפרק הקודם, פסק בית הדין באופן ברור בעד הרב אבינר, הסביר כי כל מטרת התובעים היא הכפשת הרב,  והורה עליהם להתנצל, החליטו התובעים לגשת לבית הדין של העדה החרדית.

הבד"ץ זימן את הרב אבינר והורה שבינתיים ימנע מפסיקה.

הרב אבינר, שנדהם מהתקדים ההזוי, של תביעת רב הקשור לרבנות הראשית לבית דין של העדה החרדית, ענה לבד"ץ במכתב מנומק שהסביר כי בנוגע לתובע אחד, הוא בר נידוי לפי פסיקת בית הדין, ואין בכוונתו לדון עימו בשום נושא ועניין, ולגבי השני, הבהיר הרב כי הוא מוכן לידון בפני מי שמינה אותו כשכיהן כרב ראשי – הרב עובדיה יוסף שליט"א.

הבד"ץ קיבלו את דעתו, הוציאו את התובע הראשון מכתב התביעה, ולשני פסקו כי הם מסתלקים מלדון בתביעה וממילא ביטלו בכך את צו הביניים.

- - -

תצלום פסק בית הדין